מחלת הנשיקה– ( מונו / מונונוקלרוזיס) מחלת הנשיקה היא זיהום ויראלי הנגרם על ידי חשיפה לנגיפים ממשפחת נגיפי ההרפס. מחלת הנשיקה עלולה לגרום לנזקים מתמשכים ועתידיים, כמו מחלת העייפות הכרונית, פיברומיאלגיה, בעיות רגשיות ועוד.
אופן השימוש
קיירטיב-וי 1-2 כמוסות פעמיים עד 3 ליום.
* לא בזמן הארוחות
טי-3 1-כף ב ¾ כוס מים עד 3 פעמים ביום רחוק מארוחה.
הנחיות כלליות:
- אופן ההכנה: מזוג ¾ כוס של המשקה המועדף עליך (מים, מיץ טבעי, חלב, יוגורט, חלב סויה ועוד), הוסף טי-3, ערבב היטב ושתה מיד. יש להתרחק כחצי שעה לפחות מזמן הארוחה. אין לחמם את המוצר.
- אחסן במקום קריר ויבש, ואם אין ברשותך, שמור בקירור.
למידע נוסף ולהדרכה 03-5399000
מחלת הנשיקה – הגדרת המחלה
מחלת הנשיקה הינה זיהום ויראלי הנגרם על ידי חשיפה לנגיפים: אפשטיין בר (EBV) או לציטו-מגלו וירוס -CMV, שניהם ממשפחת נגיפי ההרפס. מחלת הנשיקה הפוגעת באדם עלולה לגרום לנזקים מתמשכים ועתידיים, כגון: מחלת העייפות הכרונית, פיברומיאלגיה, בעיות רגשיות ועוד.
הוירוסים הגורמים למחלה נוטים להישאר בגוף האדם הנפגע, שנים רבות, גם כאשר האדם לא חש בהשפעתם. הוירוסים הללו נוטים להתעורר לחיים משלהם בכל פעם שמערכות האדם נחלשות בתפקודן עקב החלשות פיזית, נפשית ומנטלית. לכן, אין לזלזל במחלת הנשיקה, יש לטפל בה בזמן ולאפשר לגוף למנוע התחדשות מחלת הנשיקה בעתיד.
הסימפטומים האופייניים למחלת הנשיקה דומים לאלה של צינון קל, בכללם: חום (לא תמיד גבוה), כאבי גרון, חולשה כללית ובמקרים חריפים – הגדלה של הטחול ואף קרע בטחול. אדם שנדבק בנגיף יהפוך לנשא שלו ומפעם לפעם, כאשר הנגיף יהפוך פעיל בגופו, הוא עלול להדביק בו אחרים מבלי ידיעתו.
מחלת הנשיקה מועברת דרך חשיפה לנוזלי גוף (בעיקר רוק, אך גם דם, זרע ונזלת) של נשא שנמצא בשלב מדבק בחיי הנגיף, ואדם שנדבק במחלה הופך להיות נשא של הנגיף למשך כל חייו. תסמיני המחלה חולפים במהירות מיד לאחר תחילת הטיפול. מוערך כי בארה"ב %90 מהאוכלוסייה בגילאי 30-40 הם נשאים של הנגיף, כאשר בגילאי הגן כשליש מן הילדים הם נשאים של הנגיף.
בעשור האחרון חלה בישראל עלייה תלולה במספר הילדים והמבוגרים הנושאים את הוירוסים למחלה.
הידעת?
מחלת הנשיקה פוגעת בתפקוד הכבד וביחד עם השפעותיה של הטיפה המרה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לכבד. פרק הזמן שבין ההדבקה בנגיף ועד להופעת סימפטומים נע בין ארבעה לשמונה שבועות. חשוב להימנע לחלוטין משתיית אלכוהול כאשר יש חשד להדבקה במחלת הנשיקה.
מחלת הנשיקה – סימפטומים
לעיתים הידבקות בנגיף לא תגרור הופעת תסמינים כלל, ולעיתים התסמינים יהיו קלים ויזכירו צינון. זוהי תופעה מטעה, כי הסימפטומים הראשונים עשויים להיות קלים, אך המשך הפגיעה עלול להיות חמור מאוד. במקרים נדירים תוביל ההידבקות בנגיף לתסמינים קליניים חמורים ואף מסכני חיים.
הסימפטומים הנפוצים ביותר למחלה הם:
- עליית חום, אם כי לא תמיד גבוה.
- דלקת גרוןאו כאב גרון.
- הגדלה של קשרי לימפה (בעיקר הצוואריים, ולעיתים גם אלה הממוקמים בבית השחי או במפשעות).
- סימפטומים נוספים:
- בחילותוחוסר תיאבון.
- נפיחות אובצקת באיזור העיניים.
- כאבי שריריםאו פרקים, וחולשה כללית.
- צהבתקלה בלחמית העין.
- פריחהקלה.
- הפרעה בתפקודי הכבד תופיע אצל מעל 90% מן הנדבקים.
- סימפטומים נדירים ומסכני חיים:
- פגיעה במערכת העצבים המרכזית.
- דלקות כבד אקוטיות.
- הגדלה של הכבד או הטחול שתביא לכאבי בטן.
- קושי בנשימה כתוצאה מנפיחות בבלוטות הלימפה החוסמות את מעבר האוויר.
מחלת הנשיקה – גורמים
מחלת הנשיקה נגרמת ע"י וירוס שנקרא אפשטיין בר (EBV), שהינו אחד המחוללים של מחלת ההרפס. עם זאת ישנם גורמים נוספים הכוללים בין היתר את הנגיף ציטומגלווירוס (CMV).
מחלת הנשיקה – סיבוכים
על פי רוב, מחלת הנשיקה חולפת מעצמה בתוך מספר שבועות, ונדיר שמופיעים סיבוכים למחלה.
סיבוכים אפשריים הם:
- קרע בטחול או בכבד.
- חסימה של דרכי הנשימה העליונות כתוצאה מהגדלה של השקדים או קשרי הלימפה.
- חשיפה של עובר לנגיף CMV עלולה לגרום לו לליקויי התפתחות קשים, ולכן בחלק מן המקרים שבהם האם נחשפה לראשונה לנגיף במהלך ההריון, שוקלים לבצע הפסקה יזומה של ההריון.
מחלת הנשיקה – אבחון
אבחון מחלת הנשיקה ייעשה על ידי בדיקת דם ובדיקה גופנית:
- בדיקת הדם – נצפה לראות עלייה ברמת הלימפוציטים (תופעה שתתאים להידבקות בכל מחלה נגיפית), וייתכן שתמצא עדות לדלקת כבד קלה (עלייה באנזימים GPT ו- GOT). בחלק מן המקרים נוכל לראות גם ירידה במספר טסיות הדם (טרומבוציטים, Platelets), ורמות חלבון (CRP) גבוהות, המרמזות על קיום תהליך דלקתי בגוף.
בדיקה הגופנית – ייבדקו הגדלה של קשרי הלימפה הצוואריים של המטופל והגדלה של הכבד והטחול (הטחול נמצא בבטן העליונה מצד שמאל).