עזרה במצבי לחץ, פחד וחרדה אצל ילדים ותינוקות:
לחץ, פחד וחרדה הם תופעות הניכרות ברוב בני האדם והם לא פוסחים על תינוקות וילדים.האבחון במבוגרים במצבים אלו מורכב מאוד, אך קשה יותר המצב של תינוקות וילדים, כי קיים קושי רב באיתור הבעיה והסיבות לכך ומתי מצב הלחץ והחרדה סביר ומתי כרוני ופתולוגי.התמשכות הלחץ, הפחד והחרדה גורמים לילדים נזקים מתמשכים בגוף, בנפש שלהם. הם מפתחים מחלות פיזיות, כאשר רוב הסובבים לא מבינים שקיים קשר ללחץ. לדוגמא: ילד שהולך למעון ומתחיל לפתח מחלות רבות ולא מצליח לצאת מהם, עד שההורים מחליטים להוציאו מהגן והמצב משתפר. הורים אלה טוענים שהגורם הוא הגן, כי הילד נדבק שם במחלות. הם לרוב הם לא מבינים, כי הבעיה היא בלחץ בו נתון התינוק או הילד.החרדות והפחדים למעשה מסמנים לנו מקורות אפשריים של סכנה וממקדים אותנו ההורים להיות קשובים. פחד, שלא כחרדה, מוגדר כתופעה הנובעת ממקור ממוקד יותר, כמו פחד ממקומות סגורים, פחד מנחשים או מכלבים. חרדה היא תחושה ערטילאית יותר, הרגשה שמשהו הרה אסון ממשמש ובא, בלי שהאדם החרד יכול לציין את הסיבה הברורה לכך. לתחושות אלו עשויים להיות ביטויים גופניים, לדוגמה דופק מואץ, הזעה, קשיי נשימה, חולשה או מֵחושים בבטן.חשוב לשים לב לעוצמת החרדה ולאופן שבו הילד מתמודד עמה: אם לפני מבחן התלמיד חרד ומשום כך הוא משקיע ומשתדל, הרי החרדה והחשש קידמו אותו, אך אם התלמיד חרד כל כך, עד שאינו מסוגל ללמוד, החרדה אינה רצויה. חשוב להיות ערים למצב שהחרדה נהפכת לגורם מפריע ומעכב.
סוגי החרדות וסיבותיהם:
חרדה באופן כללי: תחושה מתמשכת של חרדה, שמתבטאת במתח, בדריכות ובתופעות הפיזיולוגיות רבות. היא עשויה להימשך תקופות ארוכות ולעיתים האדם לא מודע לסיבות.חרדת נטישה: החרדה השכיחה בילדות, היא חרדת נטישה. התינוק נצמד לאימו ואם לא רואה אותה מיד מזעיק אותה. בתחילה החרדה הזאת מאפיינת את רוב התינוקות וזה טבעי, אך יש ילדים שהחרדה אצלם חמורה ומתמשכת יש להתייחס אליה ולטפל בה במהירות האפשרית. כאשר ילד פוחד ללכת לישון לבד, בחדרו מעל לגיל שלוש, יש להסיק כי יש בעיה הדורשת עזרה. ילדים מבתים חד-הוריים או מבתים בהם ההורים התגרשו,הילדים עלולים לחוות חרדת נטישה גבוהה יותר.
חרדות הנובעות מחלומות: כאשר הילד חולם חלומות, שמבחינתו מפחידים, עקב סרטים, סיפורים ולא יודע לסנן אותם, כשאירועים לא אמיתיים, אלא הילד מרגיש כי החלומות הם חלק מחייו האמיתיים, הילד יחווה, במשך היום חרדה. הרבה פעמים הוא בכלל לא יהיה מודע לחרדה או לסיבה לכך.
חרדה עקב טראומות: אם ילד נחשף לאירוע טראומתי מכל סוג – תקיפה אלימה, אסון טבע, מוות במשפחה ועוד – ייתכנו תגובות חרדה, כפי שתוארו קודם לכן, שאף מלוות במחשבות סביב האירוע, בדריכות יתר, בהימנעות מחשיפה למצבים, שמזכירים את הטראומה ואף בצמצום הפעילויות הקודמות שעניינו את הילד. החרדות עלולות להימשך כמה חודשים ואחר כך צפויה דעיכת תופעות אלו וחזרה לתפקוד הקודם. במקרים מסוימים החרדות ישפיעו על תפקוד הילד לכל חייו.
פוביות: תגובת פחד מתמשכת, מוגזמת, מפני אירוע או אובייקט, שגורמת לניסיון להימנע מחשיפה לאובייקט, לדוגמה פחד ממקום סגור, מבעלי חיים, מקהל, ממבחנים, מביצוע, ועוד.בפוביות, החשש יכול להיות כה גדול, עד כדי שיתוק או חוסר תפקוד.אין ספק שהפוביות משבשות אורחות חיים ועלולות לגרום לנזקים שונים בגוף.
מחשבות אובססיביות הגורמות לחרדה: מחשבה שגורמת סבל לילד, שאינה מרפה ממנו. ייתכן שהמצב ילווה אף בטקסים למיניהם, שאם לא יפעל על פי המחשבות, יחשוש הילד וימצא בחרדה קשה. לדוגמה נטילת ידיים רב פעמית, כניסה לחדר בצורה מסוימת, חזרה רב פעמית של פעולה מסוימת ועוד.
מה מאפיין ומייחד ילדים בגיל זה?
לידת תינוק הוא סוג של טראומה וצורך להסתגל לסביבה חדשה המאיימת ולא מוכרת כמו תאורה חזקה, רעש ריבוי אנשים ומכשירים. אין ספק שהטראומה עם הגיענו לעולם מהווה שלב שישפיע על חיינו בעתיד. לאחר מכן התינוק נפרד לחלק מהיום מהוריו בזמן הליכתו למעון, לגן, למטפלת, ומאוחר יותר לבית הספר וכמובן מלווה בחשש מנטישה.
המסגרות בהם עובר הילד מצריכות אותו להסתגל למצבים להם הוא לא מורגל. ההסתגלות הראשונית, שנדרשים הילדים להתאים את עצמם בכניסה למערכת החינוך השונות והצורך לטשטש את ייחודם למשך שעות ארוכות ולהתמזג עם שאר הילדים, מקשה ומפחידה את הילד כאחת. הצורך שלהם לעמוד בדרישות ולהיות כמו כולם עשוי להעיק ולגרום ללחץ, חרדה, דיכאון ועוד. עם עלייתם לבית הספר, שלא כמו שהיה בגן, כבר אין דמות אחת, כמו גננת, שמכירה היטב את הילד ונמצאת אתו רוב הזמן, בבית הספר יש עליית מדרגה מבחינת הצורך של הילדים להסתגל ולתפקד בסביבה חדשה שהיא תחרותית מאוד, השינויים מהירים יותר, קיים פער בין רצונותיהם לבין החיים בבית הספר ואין ספק שזה גורם ללחץ ואולי לחרדה.
הפערים בין הציפיות מההורים, מהמורים ומהסביבה לבין מה שהילד חש או רוצה, הן עצומות והן גורמות ללחץ וחרדות אצל הילד וחושש למעמדו בבית הספר, בבית ובחברה. הסרטים שלא תואמים את גילם, האלימות בסרטים ובמחשב בהחלט משבשים את תפקודי מערכת העצבים אצל הילד ולכן התגובות לא יאחרו להגיע.
בעולם המודרני ההורים כבר מצפים לעצמאות גדולה יותר מצד הילדים. הם פחות קרובים אליהם מבחינה פיזית ומבחינת הזמן שהם מבלים יחד ואין ספק שהדבר מגביר את הלחץ והחרדה אצל ילדים
להורים ולמורים יש יכולת רבה מאוד להשפיע ולהרגיע, אך עליהם קודם להבין את המצב.
לפעמים, המורים במקום להבין את מצב הילד, מצמידים את הסטיגמה שהיא כיום טרנד אדיר והוא בעיית קשב וריכוז שלעיתים מצב נפשי, לחץ וחרדה הם הגורמים לו.
הורים שמבחינים בחרדת ילדיהם, צריכים לנסות להבין, לתמוך, לשוחח עם הילד ולגלות גמישות. בד בבד, עליהם לעודד את הילד ולסייע לו להתמודד עם החרדה, בלי שישתפו פעולה עם ניסיונותיו להימנע מהגורם המאיים, היות שדרך כזו, עשויה רק להרחיב עוד יותר את מעגל החרדה וההימנעות.
בזמן שילדים מראים ביטויי לחץ, פחד וחרדה, חשוב לעצור את התהליך בזמן, כי הפתרון קל וקצר.
לזהות את הגורמים, אם אפשר, לבלות הרבה יותר זמן עם הילד,לא לצפות או לדרוש מהילדים עצמאות שלא תואמת את אישיותם, להגביל את החשיפה לטלוויזיה ולבקר אתרי אינטרנט אליהם מתחברים הילדים. נקודה חשובה נוספת היא רמת החרדה וההתמודדות של ההורים עצמם עם החרדות שלהם, שזה למעשה בעיה מורכבת עוד יותר .כדאי שהורים יבחנו וישאלו את עצמם עד כמה הם חשים דאגה וחרדה מוגברת בזמן הזה, ועד כמה הם משדרים זאת לילד. אין זה בלתי שכיח, לדוגמה, לפגוש ילד הסובל מחרדה מוגברת מכישלון במבחנים, ואז לגלות בשיחה את,ו שהוא מוטרד מאוד מהמצב בבית, גם אם ההורים הסתירו לכאורה את המצב הלא יציב בבית.
הנזקים של הלחץ והחרדה בתינוקות וילדים.
הלחץ והחרדה למעשה משפיעים לרעה, הן על מערכות פיזיות והן על מערכות נפשיות.
בזמן הלחץ וחרדה מערכת העצבים משנה את תפקודה כדי להגן על הילד מפני הלחץ. רוב המשאבים מופנים להגנה על הגוף. בשלב זה נוצרים בגוף תהליכים רבים, הגורמים לנזקים והגרוע מכל הוא הסטרס החמצוני.
הסטרס החמצוני הוא מתהליכים ההרסניים ביותר למערכות הגוף והעצבים. על ההורים והמחנכים להכיר את הסימנים ולדעת שקיימים הפתרונות הטבעיים של שיטת טבעוני לעזרה במצבי לחץ וחרדה גם בקרב תינוקות וילדים.
בשיטת טבעוני אנו מבחינים בסוגי נטיית טיפוס שונים, אשר יגיבו ללחץ על פי נטייתם.
לכן, חשוב לאבחן את נטיית הטיפוס, כך שנוכל למנוע את נזקי הלחץ והחרדה ולהוריד את תגובות החרדה והלחץ. על פי אבחון נטיית הטיפוס, אנו ניתן את הכלים המתאימים, כדי שהתינוק/ הילד יוכל להתגבר על תקופות קשות וחרדות בצורה שלא תשאיר בנפשו ובחייו צלקות